כיצד למנוע ממחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: הצבת מחמם בעל עוצמה גבוהה בחדר מלא אדים ומים זה כמו לשחק עם אש. לא באופן מילולי, אבל אתם מבינים את הרעיון. אם לא נהיה זהירים, החום הנעים הזה עלול במהירות להפוך לקצר חשמלי או לדליפת חשמל מסוכנת.
כדי למנוע זאת, אנחנו לא יכולים רק “לקוות לטוב”. אנחנו משקיעים מאמץ רב בבחירת החומרים המתאימים.
המאבק נגד האדים
הבעיה עם אדי המים היא שהם מוצאים דרך להיכנס לכל סדק קטן במחמם. כשהלחות נוגעת בחלקים החשמליים של המחמם, עלולה להתרחש דליפת חשמל. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים שמתאימים לשימוש בסביבות לחותיות. אבל יש בעיה – חומרים אלו צריכים להתרחב ולהתכווץ בכל פעם שהמחמם נדלק או כבה, מבלי שינשברו. אם הם נשברים, המנורה עלולה להישרף או שהמפסק יפעל, ואז נשארים בחדר אמבטיה קר.
בחירת חומרים שלא סופגים מים
אנחנו משתמשים בצינורות זכוכית קוורץ, כיוון שהם שומרים על החשמל במקומו. אבל האזור המסוכן ביותר הוא בדיוק במקום שבו החוטים נפגשים עם המנורה. לכן אנחנו משתמשים במחזיקים מקרמיים או בחומרים פולימריים עמידים. חומרים אלו אינם סופגים מים, ולכן הם שומרים על החשמל במקומו. אנחנו גם מוודאים שהחוטים יכולים לעמוד בחום. אין דבר גרוע יותר מאשר שהחומרים המבודדים יימסו ויישארו חוטי הנחושת חשופים לאוויר לח.
האיזון הנכון
אולי תחשבו, “למה לא פשוט לעטוף את כל המערכת בפלסטיק?” אבל זה יגרום להמסת כל המערכת. אי אפשר לכלוא את החום. במקום זאת, אנחנו משתמשים במעטפות שמאפשרות לחום לצאת, אך עדיין שומרות על המערכת מפני לחות. חשוב לוודא שהמערכת מותקנת במקום הנכון – לא במקום שבו המים פוגעים בה. ובבקשה, וודאו שהמפסק שלכם מתאים לעומס החשמלי ושיש לו מגן נגד דליפות חשמל. בסופו של דבר, הבידוד הטוב ביותר לא יכול להציל מותקנה לא נכונה.