למה אנחנו עוברים לשימוש בטכנולוגיית ייבוש באמצעות קרינת אינפרא-אדום לייצור שבבים ללא עופרת
עולם השבבים סוף-סוף עוזב את התנורים הישנים והמסורבלים, ואת שיטות הייבוש המבוססות על ממסים. למען האמת, זה כבר הזמן הנכון. אנחנו מחליפים את שיטות החימום המסורתיות במערכות חימום דיגיטליות באמצעות קרינת אינפרא-אדום.
מה ההבדל הגדול?
קרינת אינפרא-אדום משתמשת בקרינה, במקום באוויר חם. זו שיטה יעילה יותר, והיא חלק חשוב בתהליך הפיכת הייצור ל“ירוק” וללא עופרת.
איך זה עובד בפועל?
חשבו על תנור רגיל – הוא מחמם את האוויר, והאוויר הזה מחמם את השבב. זה איטי, וזה גורם לבזבוז הרב של אנרגיה. בנוסף, זה גורם לאבק וחלקיקים להתגבש על השבב.
קרינת אינפרא-אדום שונה – הלמפות שולחות גלי אלקטרומגנטיים שפוגעים ישירות בחומרי הייבוש. זה כמו טיל שמחפש חום. החימום נעשה מהר יותר, והחום מופנה רק לאזורים הנדרשים. כך אין צורך לחמם את כל המכשיר. חשבון החשמל שלכם יודה לכם על כך.
איך לשמור על רמת דיוק גבוהה?
אי אפשר פשוט להדליק את הלמפה וללכת. אם עושים זאת, ייתכן שהחומרים יישרפו או שהמעגלים הדקים יינזקו.
לכן אנחנו משתמשים במערכות בקרה דיגיטליות כדי לשלוט בעוצמת החום. כך אנחנו מונעים חימום יתר. זה עוזר להפחית את כמות החלקים ההרוסים ואת הפסולת.
החסרונות
זה לא קסם… על ידי הפסקת השימוש בחומרים המכילים VOC ובלמפות שיוצרות אוזון, אנחנו אכן מפחיתים את הפגיעה בסביבה. אבל יש חיסרון – רמת החום גבוהה מאוד. הלמפות נהיות חמות מאוד. אם לא מטפלים נכון במערכות הקירור, הלמפות יישרפו מהר מדי. צריך לתכנן את זה כראוי.
איפה זה יכול לשמש?
זו שיטה מצוינת להדבקת חומרים ולייבוש חומרי ז׳וגמנטציה. מכיוון שאין כאן שריפה או חימום באמצעות ממסים, מקור החום נקי. אין עופרת, אין בלגן. זו דרך פשוטה יותר ונקייה יותר להחליף את השיטות הישנות.